גיזום ורדים

קיימים בעולם סוגים רבים של ורדים המחולקים לקבוצות. 

בארץ הורדים גדלים בר וכבר למעלה מאלפיים שנה משמשים לשתילה באופן תרבותי בערוגות וגני ורדים או כבודדים ומעשירים כל גן בצבעם וריחם.

 

מושגי יסוד חשובים:

כל ורד מורכב מקנה של ורד בר כאשר עליו מרכיבים את הורד התרבותי

תפוח הרכבה = מקום החיבור בין הקנה לורד התרבותי וממנו יוצאים ענפים חדשים

עיניים = ניצנים שנמצאים על ענף הורד

בדים = הענפים המעוצים של הורד מהווים את שלד הורד

ענף מים = ענפים חדשי היוצאים מתפוח ההרכבה של הורדסוגי הורדים מחולקים לקבוצות על פי תכונות הצימוח.

"חזירים" = ענפים היוצאים מתחת לתפוח ההרכבה או מתוך האדמה

 

ישנם צורות גיזום שונות לקבוצות ורדים שונות והכרת כל קבוצה תקבע את צורת הגיזום המתאימה לה.

 

ורדים מתמידי פריחה:

הגיזום החורפי המשמעותי מתבצע בחודשים ינואר-פברואר רק בורדים מתמידי פריחה בעלי ענפים זקופים. ורדים אלו פורחים לאורך כל השנה במספר מחזורי פריחה כאשר בסיום כל מחזור פריחה נגזום רק תפרחות יבשות. לקבוצה זו משתייכים זני הכלאי תה, פלוריבונדה, פוליאנתה ועוד. זוהי הקבוצה הגדולה והנפוצה ביותר במשתלות ובגינות.

 

מטרות הגיזום החורפי: 

- הסרת ענפים יבשים וחולים 

- עידוד הורד להוציא ענפים חדשים

- שמירה על בריאותו של תפוח ההרכבה על ידי חשיפתו לאור ואוויר והרחקת עלים ואדמה במידת הצורך 

- שמירה על שיווי משקל ואיזון הצמח

- החלפת זרועות ותיקות בצעירות. 

 

אופן הגיזום:

לפני שמתחילים לגזום יש לזכור - ענף שנגזם לא ניתן להדביק ולכן חשוב לתכנן את הגיזום מראש.

הגיזום המשמעותי יבוצע בחודשים ינואר-פברואר כאשר הורד נמצא בתרדמת. אז נראה שהעלים שלו נושרים בעיקר מחלקו התחתון ומתחילים לראות התנפחות של העיניים.

את הורד נשאף ככל האפשר לעצב בצורת גביע - כל הענפים הפורצים מתפוח ההרכבה כלפי חוץ ועל ידי כך נאפשר מעבר חופשי של אור ואוויר אל תפוח ההרכבה, נמנע הצטלבות ענפים העלולים להפריע אחד לשני ונחסוך גיזום מיותר בהמשך.

הורד מחולק לבדים, בני-בדים ובני-בני-בדים. הבדים הם הענפים המעוצים של הורד ומהווים את שלד הורד. מענפים אלו פורצים בני הבדים ועליהם התפרחות.

הבדים נראים לרוב מחוספסים, הקוצים חומים וככל שהענף ותיק יותר הצבע הופך לאפור ואפילו לבן. יש להימנע מגיזום ענף שלד העלול לגרום להתנוונות הענף. 

לרוב הגיזום יבוצע על בני הבדים - הענפים ירוקים והקוצים אדומים - בשליש האמצעי ליד עין הנמצאת בכיוון שאליו אנו רוצים שהענף יגדל, רצוי כלפי חוץ על מנת לשמור על מבנה גביע. החיתוך יבוצע כסנטימטר אחד מעל העין. יש להשתדל להשאיר חתכי גיזום קטנים ככל הניתן, ישרים וחלקים ואותם מומלץ למרוח במשחת גיזום למניעת חדירת מחלות ומזיקים. אפשר להוריד ולהרחיק עלים שנשארו על הורד, עלים אלו מושכים מזיקים.

במידה והחלטנו לגזום ענף שלד כתוצאה מהצטלבות, יש לגזום את אחד מהענפים המצטלבים ליד העין הפונה לכיוון הנגדי.

ענפים חדשים היוצאים מתפוח ההרכבה - ענפי מים - רצוי שלא לגזום על מנת שיהוו חלק משלד הורד בעתיד ויאפשרו צימוח של ענף צעיר והחלפתו בענף ותיק. 

במידה ומחליטים להסיר לגמרי ענף שלד או ענף מים, נבצע את החיתוך קרוב ככל הניתן לתפוח ההרכבה.

 

 

ורדים שאינם מתמידי פריחה:

ורדים אלה פורחים בעיקר באביב ובסתיו. פרחיהם מתפתחים על ענפים בני שנה ויותר ולכן גיזום ענפים אלו יפחית בצורה משמעותית את כמות הפריחה בורד. צורת הגיזום הינה החלפה - גיזום של ענף ותיק שפריחתו חלשה והחלפתו בענף צעיר הגדל באותו הכיוון. לקבוצה זו משתייכם זני הבר והזנים הותיקים של הורד שעדיין לא עברו השבחות.

 

ורדים מתמידי פריחה שענפיהם קשתים:

ורדים בעלי צימוח קשתי נעצב בצורה כזו שהצמח יהיה בשיווי משקל. ניתן לגזום פעם בשנה ענף אחד או שניים ותיקים ובתנאי שנוצרו להם מחליפים. 

גיזום ענף ותיק כ- 20 ס"מ מעל בסיס הצמח יעודד צימוח של ענף חדש תחתיו.

 

ורדים מתמידי פריחה משתרעים:

ניתן לגזום ענף אחד או שניים ותיקים בשנה על מנת לדלל ולעודד צימוח חדש. ניתן לגזום את כל הענפים בגובה 30 ס"מ למטרת חידוש הצמח.

 

ורדים מטפסים:

בשנים הראשונות של הורד המטפס לא גוזמים אותו. הגיזום שלו יבוצע בסתיו על מנת להמריץ ולחדש את הפריחה. ניתן להוריד ענף אחד או שניים ותיקים ובתנאי שרואים התפתחות של ענפים חדשים.

 

"חזירים" = ענפים היוצאים מתחת לתפוח ההרכבה או מתוך האדמה. יש להסיר אותם קרוב ככל הניתן למקום פריצתם.

 

במידה ואיחרנו את הגיזום החורפי לא נבצע גיזום של יותר משליש מנוף הורד וסניטציה של ענפים חולים או יבשים.

הצנעת קומפוסט בקרקע בסיום הגיזום יספקו חומרי הזנה לורד ויעודדו צימוח חדש.